2009 - Dov Chernichovsky

Brechas regionales de la mortalidad infantil en Colombia Marta C. Jaramillo-Mejía, Dov Chernichovsky, José J. Jiménez-Moleón

Objectives. To study the variations in infant mortality rate (IMR) across Colombia’s 33 administrative departments over the period 2003-2009, examine persistency of variations across departments over time, and relate those variations to the impact of socio-economic conditions and availability of care on IMR. Materials and methods. Using vital statistics and related socio-economic data we establish three types of analysis according to: (a) the variation of the departmental IMR (2003- 2009), (b) the association between the departmental IMR and its key determinants over time, and (c) the lines of causality and relative impact of different factors, by using structural equations. Results. The 4.7 fold ratio between the highest and lowest departmental IMR (2009) may be underestimated considering underreporting, especially in low-income departments. There is a negative association between the departmental IMR with time and a set of highly correlated variables, such as the mother education, income per capita, health insurance level and access to services. Conclusions. The effect of better insurance, availability of private beds, and having doctors attending mothers, eclipse the impact of better socioeconomic conditions. The range of services does not appear to be influenced by a rational policy; resources are not allocated according to the need, but with the general development. Private beds are made available where there is better health insurance.

Download PDF

Multithumb found errors on this page:

There was a problem loading image http://content.healthaffairs.org/local/img/homepage/health-affairs.png

Health AffairsHistorically, the Israeli health care system has been considered a high-performance system, providing universal, affordable, high-quality care to all residents. However, a decline in the ratio of physicians to population that reached a modern low in 2006, an approximate ten-percentage-point decline in the share of publicly financed health care between 1995 and 2009, and legislative mandates that favored private insurance have altered Israel’s health care system for the worse. Many Israelis now purchase private health insurance to supplement the state-sponsored universal care coverage, and they end up spending more out of pocket even for services covered by the entitlement. Additionally, many publicly paid physicians moonlight at private facilities to earn more money. In this article I recommend that Israel increase public funding for health care and adopt reforms to address the rising demand for privately funded care and the problem of publicly paid physicians who moonlight at private facilities.

גיא נבון ודב צ'רניחובסקי


המחקר בודק את השפעת ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה בישראל על התפלגות ההכנסות, עוני, והוצאה קטסטרופלית לשירותי רפואה. המחקר מאיר גם על תפקוד מערכת הבריאות - בהיבט של משקי הבית - באמצעות בחינה של הוצאה פרטית לטיפולים מקבילים לאלה שהם בזכאות ציבורית. כן דן המחקר בשינויים בהתפלגות ההוצאה הפרטית בתקופה 2009-2003 ובהשלכות המגמה על נושאי העבודה. ברקע המחקר העלייה בחלקו של המימון הפרטי של שירותי הרפואה בישראל לכדי 40 אחוזים מסך הוצאות המערכת. אחוז זה הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות מפותחות המעניקות ביטוח בריאות אוניברסאלי. המחקר מתבסס בעיקר על סקר הוצאות משק הבית לשנת 2009 הכולל מדגם של 6,270 משקי בית אשר מייצגים 2.136 מיליוני משקי בית בכלל האוכלוסייה. כחמישית מהם מוגדרים עניים. המחקר הוא חדשני בכך שההוצאה הפרטית מחולקת למרכיבים לפי מידת אפיונם כהוצאה הכרחית לצורך בסיסי או כהוצאה דמוית מס שיש להתחשב בה בניתוח התפלגות ההכנסות. באשר לזו, הניתוח לוקח בחשבון כי, בניגוד למס, יש משקי בית המוותרים על טיפולים בשל משמעותם הכלכלית למשק הבית. כמעט כל משקי הבית בישראל, 93%, מדווחים על הוצאה פרטית על שירותי רפואה, 5.1 אחוזים מסך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית. ככלל, ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה על מרכיביה השונים רגישה להכנסה ולא למאפיינים אחרים של משק הבית הקשורים לעוני בישראל כגון "חרדיות" או "ערביות". השתתפויות בתשלום (אשר בחלקן מותנו ב-2011), שהן בבחינת הוצאה הכרחית או דמוית מס, מדווחות על ידי 18 אחוזים ממשקי הבית. כעשירית ממשקי הבית מדווחים על הוצאה ישירה מהכיס פרטית על "מקבילים" - שירותים הכלולים בסל - וכ-4 אחוזים, כ-80 אלף בתי אב, מבטחים את עצמם באופן פרטי בגין שירותים כאלה. ההוצאה לטיפולים מקבילים גדלה יחסית להוצאות בריאות אחרות לפחות מאז 2003; מגמה זו מובלת על ידי קבוצות סוציו-אקונומיות גבוהות אשר נוטות לרכוש יותר ויותר שירותים הכלולים בסל מחוץ למערכת הציבורית. הנתונים מצביעים על עידוד ביקושים לטיפולים בסל אך במימון פרטי על ידי ספקי השירות. ההוצאה הפרטית על שירותי רפואה - במיוחד זו הנוגעת להשתתפויות ולהוצאה על משלימים - היא רגרסיבית. זאת למרות שקבוצות הכנסה חלשות נוטות לוותר על צריכת טיפולים אשר ניתן להגדיר הכרחיים. חישוב המפחית הוצאות אלה מהכנסות משקי הבית מגדיל את מספר משקי הבית העניים בישראל בכ-6,270, מהם כ-1,300 - בעיקר עם ילדים - בגין הוצאות פרטיות מהכיס על שירותים שהם בסל הציבורי. כ-68 אלף מהמשפחות בישראל נושאות ברמת הוצאה לשירותי רפואה העלולה לפגוע בחיוניותו של משק הבית, לרבות פגיעה בבריאותו.

להורדת המסמך המלא

  • Country: Israel
  • # Pages: 41
  • Publication Year: 2012
  • Type of Media: Working Paper

Guy Navon and Dov Chernichovsky


The study examines the impact of private expenditure on healthcare in Israel on income distribution, poverty, and catastrophic spending. The study also discusses the functioning of the publicly supported system by studying private expenditure on entitled care. In addition, the study examines the trend in private spending during 2003–2009 for its implications on the various impact aspects. The context of the study is the relatively sharp rise in the share of private funding of healthcare in Israel. This share reached about 40 percent of total healthcare expenditure in Israel in 2010, and is the highest among developed economies that provide universal healthcare coverage. The study is based mainly on the 2009 Household Expenditure Survey by Israel’s Central Bureau of Statistics that includes a sample of 6,270 households, representing 2.136 million Israeli households, a fifth of whom are classified as poor. The study is innovative in that it classifies into categories to by their nearness to satisfying a basic need, to be included in the measurement of the poverty line, or by their nearness to a tax, to be included in the analysis of income distribution. Special attention is given the households which, unlike in the tax situation, forgo expenditure. Nearly all Israeli households, 93 percent, report private expenditure on medical care at 5.1 percent of average spending on consumption. Households spend increasing shares of their disposable income on medical care, or they forgo more and more other consumption for the sake of medicine. The expenditure as a whole and by components is positively related to level of income, and not to other common correlates of poverty in Israel such as being religious or an Arab. Co-payments (mitigated since the end of 2011), which are considered closest to basic need or tax like, are reported by about a fifth of total households. About a tenth of households report spending out of pocket on care that parallels care included in entitlement. Four percent of households, 80,000, insure privately for such care. The share of expenditure for parallel care in total private expenditure has been increasing with time. The trend is led by high education and high income groups that increasingly forgo publicly supported care. The data suggest supplier-induced demand for parallel care. Spending on co-payments and supplementary care, which is regarded as a need or tax-like but not included in entitlement, is regressive in spite of the evidence that low income households forgo such spending because of its economic implications. This spending adds about 6,000 households to poor households in Israel of which 1,300 households join the ranks of the poor because of private expenditure on entitled care. About 68,000 households incur spending that threatens the household’s vitality, including its health.


  • Country: Israel
  • # Pages: 41
  • Publication Year: 2013
  • Type of Media: Scientific Report
Page 1 of 3